בוקטוק: איך טיקטוק שינה את מדף רבי המכר בישראל

מי היה מאמין שרשת חברתית הידועה בריקודים בני חמש עשרה שניות תהפוך לכוח המשפיע ביותר על מדף רבי המכר? זו בדיוק התשובה הקצרה: בוקטוק — הפינה הספרותית של טיקטוק — הפכה בשנים האחרונות למנוע המלצות עצום שמניע קוראים צעירים אל חנויות הספרים, ומחזיר לחיים כותרים ישנים לצד רבי מכר חדשים. גם בישראל התופעה מורגשת היטב: על שולחנות התצוגה בחנויות הגדולות אפשר למצוא מדבקות “כיכב בבוקטוק”, והוצאות מתאימות את עצמן לטרנד.

מה זה בוקטוק בעצם?

בוקטוק (צירוף של “בּוּק”, ספר, ו”טיקטוק”) הוא כינוי לקהילת חובבי הספרים בטיקטוק, שבה משתמשים משתפים סרטונים קצרים ורגשיים על ספרים שאהבו. לא מדובר בביקורות ספרותיות מלומדות אלא בתגובה מיידית ואותנטית: דמעות, צחוק, התרגשות, וההמלצה הקלאסית “תקראו את זה עכשיו”. דווקא הרגשיות הזו היא הסוד — היא מדבקת, והיא מוכרת.

התופעה צמחה במהירות סביב תקופת הסגרים, כשמיליוני אנשים חיפשו נחמה בקריאה ובקהילה וירטואלית. מאז היא הפכה למוסד של ממש, עם השפעה ישירה על רשימות רבי המכר בעולם ובישראל.

למה בוקטוק עובד כל כך טוב?

הכוח של בוקטוק נעוץ בכמה עקרונות פשוטים. ראשית, המלצה מעמית שווה זהב: קורא צעיר מאמין לקורא צעיר אחר יותר מאשר למוסף ספרות. שנית, האלגוריתם מזהה נטייה ומזין עוד ועוד תוכן דומה, כך שמי שאהב ספר אחד נשאב לרשימת קריאה שלמה. שלישית, יש כאן ממד רגשי-קהילתי: הקריאה חוזרת להיות חוויה משותפת שמדברים עליה, ולא תחביב בודד.

התוצאה מפתיעה במיוחד לאור הדאגה המתמדת מ”מות הקריאה” בקרב צעירים. בוקטוק עשתה בדיוק את ההפך — היא הפכה את הספר לאובייקט נחשק, כמעט אביזר אופנה.

מי הכותבות שכובשות את הפיד?

בלב התופעה ניצבות בעיקר סופרות, ובראשן קולין הובר (Colleen Hoover), שספריה הרגשיים הפכו ללהיטי ענק בזכות הרשת, וסרה ג’יי מאאס (Sarah J. Maas), מלכת הרומנטזי. לצידן זוכות לתשומת לב קלאסיקות מודרניות כמו “שיר אכילס” של מדלין מילר, שקיבלו חיים שניים שנים לאחר צאתן.

כותב/ת	הספר הבולט	ז’אנר
קולין הובר	”זה נגמר בנו”	דרמה רגשית
סרה ג’יי מאאס	סדרת “חצר של קוצים וורדים”	רומנטזי
מדלין מילר	”שיר אכילס”	היסטורי-מיתולוגי
רבקה יארוס	”כנף ברזל”	רומנטזי דרקונים
טיילור ג’נקינס ריד	”שבעת הבעלים של אוולין הוגו”	דרמה

הז’אנר המנצח: רומנטזי

אם יש ז’אנר אחד שבוקטוק הרימה לגדולה, זהו רומנטזי — הכלאה בין רומן לפנטזיה. מדובר בעולמות קסומים ומפורטים, גיבורות עצמאיות, מתח רומנטי לוהט ועלילות ממכרות שמשתרעות על פני סדרות שלמות. הצלחת הסדרות של סרה ג’יי מאאס ורבקה יארוס הפכה את הרומנטזי לקטגוריה מסחרית מובילה, שהוצאות בכל העולם רודפות אחריה.

מעניין לראות איך הישראליות מגיבה: תרגומים יוצאים בקצב מהיר יותר, העטיפות מעוצבות בהשראת המקור כדי להיראות טוב בסרטון, ולעיתים גם קצב פרסום הכרכים מותאם לתיאבון הקהל.

האם זה טוב לספרות?

כאן מתחיל הוויכוח. מבקרים טוענים שבוקטוק מקדמת בעיקר ספרות קלה, נוסחתית ורגשנית, ודוחקת הצידה יצירות מורכבות. מנגד, קשה להתעלם מהצד המשמח: בני נוער וצעירים חוזרים לקרוא, ובכמויות. מי שהתחיל ברומנטזי ממכר עשוי בהמשך לגלות גם ספרות עברית מקורית, קלאסיקות ומחברים מקומיים.

בסופו של דבר, בוקטוק מזכירה אמת ישנה: קריאה היא קודם כל הנאה. וכשמיליוני צעירים מגלים מחדש את התענוג הזה, קשה לראות בכך רעה חולה — גם אם המסלול מתחיל בסרטון של חמש עשרה שניות.