אפרוביטס: הצליל האפריקאי שכובש את המצעדים

מהו בעצם הצליל שמנגן ברקע כמעט בכל מסיבה, פרסומת וסטורי בשנים האחרונות? התשובה, במידה רבה, היא אפרוביטס — משפחת סגנונות שיצאה מלאגוס, אקרה ומערב אפריקה, וכבשה בהדרגה את המצעדים הגלובליים, את הפסטיבלים הגדולים ואת רחבות הריקודים בישראל. זו איננה גחמה חולפת אלא אחת המגמות המשפיעות ביותר במוזיקה הפופולרית של העשור.

אפרוביטס אינו סגנון אחד אלא מטריית צלילים: קצבים אפריקאיים מסורתיים שמתמזגים עם פופ, היפ-הופ, דאנסהול, ר’n’b וניחוחות לטיניים. התוצאה היא גרוב מתגלגל, מדבק, לרוב אופטימי, שנשען על תופים חיים ותחושת מסיבה בלתי פוסקת.

מאיפה הגיע הצליל?

השורשים נטועים עמוק. הכוכב הניגרי פלה קוטי (Fela Kuti) יצר עוד בשנות השבעים את ה”אפרוביט” (ביחיד) — תערובת פאנקית, ג’אזית ופוליטית שהפכה לקלאסיקה. הדור החדש לקח את המורשת הזו, פישט אותה, הזרים לתוכה הפקה דיגיטלית עכשווית והוסיף את האות s: כך נולד אפרוביטס של המאה ה-21.

מלאגוס, בירת המוזיקה של ניגריה, יצאו לעולם אמנים שהפכו לשמות מוכרים: ברנה בוי (Burna Boy), שזכה בגראמי והופיע באצטדיונים; וויזקיד (Wizkid), שהשיר “Essence” שלו נחשב לאחת מפריצות הדרך הגדולות של הז’אנר; והכוכב הצעיר רמה (Rema), שהלהיט “Calm Down” שלו הפך לאחד השירים המושמעים בעולם.

למה דווקא עכשיו?

כמה כוחות פעלו יחד. ראשית, פלטפורמות הזרמה כמו ספוטיפיי ויוטיוב שברו את הגבולות הגאוגרפיים והנגישו מוזיקה אפריקאית לקהל עולמי בלחיצת כפתור. שנית, טיקטוק הפך קטעים קצבים לוויראליים בתוך ימים. שלישית, כוכבי פופ מערביים חיבקו את הצליל: שיתופי פעולה עם ביונסה, דרייק, ג’סטין ביבר וסלינה גומז הכניסו את אפרוביטס אל המיינסטרים העולמי.

הנשים בסצנה תופסות מקום הולך וגדל, עם קול ייחודי ורגיש יותר. טמס (Tems) הניגרית, למשל, נחשבת לאחת הדמויות המסקרנות בגל הזה, עם שילוב של אפרוביטס וניאו-סול.

הכוכבים המובילים: מי מנגן מה

אמן/ית	מוצא	סגנון בולט	מוכר בזכות
ברנה בוי	ניגריה	אפרו-פיוז’ן	הופעות אצטדיון וזכייה בגראמי
וויזקיד	ניגריה	אפרוביטס קלאסי	הלהיט “Essence”
רמה	ניגריה	אפרוריייבס	הלהיט העולמי “Calm Down”
טמס	ניגריה	אפרו-סול	קול ייחודי ושיתופי פעולה בינלאומיים
דאבידו	ניגריה	אפרופופ	מהחלוצים של הגל החדש

מה קורה עם אפרוביטס בישראל?

הצליל חדר גם לכאן, בהדרגה אך בבירור. במועדונים בתל אביב ובסטים של דיג’יז מקומיים אפשר לשמוע יותר ויותר קצבים אפריקאיים, לצד ריאגטון ואמאפיאנו — הבן הדוד הדרום אפריקאי שכבר מוכר לקהל הישראלי. פלייליסטים מקומיים משלבים את הלהיטים הגדולים, ומפיקים ישראלים מתחילים לשאוב השראה מהגרוב המתגלגל הזה.

הקהל הישראלי, שאוהב מוזיקה עם אנרגיה חיובית ומקצב לריקוד, מוצא באפרוביטס התאמה טבעית. אין זה מקרה שהצליל צובר תאוצה דווקא במסיבות היום ובאירועים בחוץ, שם התחושה הקיצית והמשוחררת שלו באה לידי ביטוי מלא.

לאן זה הולך?

רבים רואים באפרוביטס לא עוד טרנד אלא שינוי מבני במרכז הכובד של המוזיקה העולמית — הוכחה לכך שהמערב כבר אינו הכתובת היחידה להיטים גלובליים. הפסטיבלים הגדולים מזמינים אמנים אפריקאים לבמות הראשיות, וטקסי הפרסים פותחים קטגוריות ייעודיות. אם המגמה תימשך, סביר שנשמע כאן עוד ועוד מהצליל שיצא מלאגוס וכבש את העולם.